שו”ת בהלכות דרך ארץ בסעודה, אכילה ברחוב, נתינת אוכל למי שלא מברך
לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.
קרא שאלהפרשת וארא – לעצור את המרוץ
פרעה מתעלל בעם ישראל כבר תקופה ארוכה, ובני ישראל בולעים את הגלולה המרה. פלא הוא, כיצד אינם מתעוררים להתקומם כנגד התעמרות פרעה? וכשכבר בא משה ומבקש לגאלם מן השעבוד, מדוע לא יכלו להאזין אליו?
קרא שאלהפרשת ויצא – איך זוכים לקפיצת הדרך?
מדוע המתין הקב”ה עד שיגיע יעקב לחרן, ורק אז עוררו להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיו, מדוע לא עוררו מיד כאשר עבר שם בראשונה, וכך ניתן היה לחסוך את הצורך בנס גלוי של קפיצת הדרך?
קרא שאלההלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א – סיון תשפ”א
הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).
קרא שאלהפרשת כי תצא – הכרזת המלחמה – היא הניצחון!!!
"מדברים אנו על עורמתו של יצר הרע הרודף אחרינו", השיבו החסידים.
נענה רבי פינחס ואמר: "אל תדאגו, טרם הגעתם למדרגה זו שהיצר ירדוף אחריכם; לפי שעה אתם אלה שרודפים אחריו…".
קרא שאלהלהבין משל במליצה – היופי פנימי
ויתמה המלך עד מאוד, וישאל את שר-העיר על כל ההוד. ומי פעל כל זאת, אשר אני זוכה לחזות?
קרא שאלההתלהבות מבוקרת
ואין הדבר פשוט כלל, וכמו שמסופר על רבי זושא מניאפולי שדרכו בקדש היתה לעשות המצוות בשמחה רבה, תוך התרגשות והתלהבות עצומה. במיוחד מחבב היה את מצות נטילת ארבעת המינים והדלקת נרות חנוכה, ובשעת עשייתן היה רוקד, מפזז ומכרכר וכל כולו להבת שלהבת יוקדת אש דת.
שנה אחת בליל חנוכה התלהט כל כך בעריכת נרות החנוכיה, עד שמגודל הדבקות נתקלה ידו בחנוכיה, וזו נפלה לארץ ונשפך שמנה.
קרא שאלהבעניין קונטרסי דייני הכזב וגיטי הכזב
בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.
קרא שאלהט"ו בשבט הגיע
ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.
קרא שאלהאיתן מושבך…
| הרב תומר בוכריץ |
משה שפיר קאמרת!
מיכאל הכהן הגדול
| מאת הרב אביחי סעדון |
אחות בבית המלך
אחותו של מרן בעל האיש מצליח זצ"ל
ואשת יבלח"ט הרה"ג ר’ אליהו ענקרי שליט"א
| מאת: ר. כהן |
שמירת מנהגי עדות ישראל
האינטרנט – הקליע האחרון של השטן
ערך והביא לדפוס הרה"ג רבי מרדכי מאזוז שליט"א
ראש ישיבת "כסא רחמים-עמנואל" תכב"ץ
תשובה נאמנה
שולשלת מסירת התורה מדור לדור גדולתו של מרן הגאון בעל יביע אומר" זצוק"ל (חלק א’)
ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,
קרא שאלהמרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" זצוק"ל (חלק ב’)
והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…
קרא שאלה